עקרון 5 - חידוד תחושתי, או מה זום עושה לילדים שלנו, ומה אפשר לעשות עם זה.

אנחנו בתוקפה מטורפת. סגר שלישי ולמידה מקוונת. גם כשהלמידה תחזור, לא ברור איך היא תתרחש בצורה חיה. הכל עובר למקוון. המסכים ממלאים את חיינו. ויש לזה מחיר כבד. המוח שלנו, וגם של הילדים, מקבל גירויים מהעצבים, מפרש אותם, ושולח פקודות לגוף. המח מִתְרגל לגירויים, וככל שהגירויים שהוא מקבל חזקים והולכים, יורדת יכולת ההבחנה בגירויים הדקים. לילדים יש גירויים חזקים רבים – החל מגירויים וויזואליים כמו סרטים ומשחקי מחשב, וכלה בגירויים תחושתיים חזקים – כמו טרמפולינה, נדנדה ומכות. בלי לשים לב המערכת המרוחקת נותנת גירויים חזקים בלי סוף. להסתכל על מסך, עוד לפני שמשהו זז בו, זה כבר מפעיל גירוי חזק מאוד. אור חזק ישר לעיניים. ברגע שדברים זזים , זה גירוי עוד יותר חזק. אם מוסיפים לזה , תמונות וסריטים, פילטרים בזום, רקעים משתנים וכו', המוח של הילדים מתרגל לגירוי מאוד חזק. לא סתם ילדים יושבים מול מסך בעיניים בוהות.

הגירויים החזקים חשובים אומנם, ולפעמים יכולים להרגיע ילדים מסוימים, אך צריך להיות מודעים למחיר ולאזן פעילויות כאלה בפעילויות הפוכות.

חשוב לציין שיש ילדים, שהתחושה החזקה גורמת להם נזק גבוה יותר. ילדים עם בעיות תקשורת יכולים לעיתים לשקוע בתוך התחושה החזקה ולשכוח מהעולם, דבר שמעמיק את ה"אוטיסטיות" שלהם. גם ילדים היפר אקטיביים ניזוקים בצורה יתירה מגירויים חזקים. אחד המאפיינים של ילדים כאלה הוא התרגלות מהירה לגירויים, וחיפוש גירויים גדולים יותר. כאשר אנו נותנים לילד כזה גירויים חזקים בצורה לא מאוזנת, בעתיד הוא עלול לחפש גירוי חזק יותר, ונוכל למצוא אותו קופץ ממקומות גבוהים או מגיע לכלל סכנות אחרות, שיענו לו על הצורך בגירוי.

הדרך להגיע לאיזון המיוחל וללימוד שגם הגירוי העדין הוא "ריגוש", עוברת דרך החידוד התחושתי . אנו יוצרים תרגיל בו המטרה היא להיות כמה שיותר עדין. למשל: להניח את היד על גליל עומד בלי שהוא ייפול, כמעט (אבל ממש כמעט) לגעת באוזן, להרגיש מגע עדין בגב ועוד. הילד לומד לפתח את הצדדים העדינים של המגע, ולהכיר בגירויים העדינים.

בהקשר זה, חשוב לשים לב שלא רק התרגילים בנויים על יסודות אלה, אלא כל העבודה התנועתית. למשל: כאשר נותנים הוראות, יש לתת אותן בשקט ולא בצעקה, כאשר בונים את החלל התנועתי - לבנות אותו בצבעים עדינים ולא חזקים מידי וכן על זו הדרך. מוזמנים לחשוב ולהציע כמה שיותר תרגילים שיכולים לחזק את המיומניות העדינה הזו. והנה תרגיל אחד לדוגמא.

לצייר על הגב. מבקשים מהילד שלנו לעמוד. ההורה או ילד אחר בא ומצייר על גבו צורה. הילד צריך לזהות את הצורה. האתגר הוא לזהות את הצורה כאשר היא נעשית בצורה עדינה יותר ויותר. גיל מומלץ- 3-10

28 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול